איים ורודים בעטיפה של ממתק
השבוע נפרדנו מאמן, שאולי מוכר לחלקכם, שעשה אמנות מסוג מאוד מסויים. אני לא רוצה להשתמש במילה 'מוזר', אז אעדן ואגיד 'יוצא דופן'.
קריסטו, האיש שעטף את העולם, הלך השבוע לעולמו בגיל 84.
'קריסטו' היא בעצם חתימתם המשותפת של האמן קריסטו ולדימירוב יבאשב ושל אישתו ז'אן-קלוד דנאט דה גוילבו (שמות מחייבים) שנפטרה לפני קצת יותר מעשור והותירה אותו להמשיך את דרכם האמנותית בגפו.
הם עסקו ב"עיטוף אובייקטים". נשמע כמעט סטרילי. הם אכן התחילו בקטנה, שולחנות, זרי פרחים, אתם יודעים איך זה, למי מאיתנו זה לא קרה. אבל בסופו של דבר, האובייקטים שהם עטפו היו אוצרות טבע, מבנים ואתרים ברחבי העולם. הם השתמשו ביריעות בד ענקיות וחבלים שכרכו סביב. זה תמיד נמשך ימים בודדים בלבד, וכשהמיצג מפורק, הוא כאילו לא קרה מעולם. היצירה היא לא האובייקט העטוף. למעשה, היצירה היא עצם התהליך – ההרכבה, התיעוד והפירוק.
הם רוצים לתת נקודת מבט רעננה על הסביבה שלנו, וליצור סקרנות לגבי מה שמסתתר מתחת לבד. מסמנים את המבנים ומכחישים אותם בו זמנית. העולם הוא הקנבס, אור, צל ונפח הם הצבעים והמברשת.
על הרייכסטאג בברלין שמעתם? נעטף ב-1995. לקח להם רק 25 שנות בירוקרטיה גרמנית.
הם עטפו גם (אך לא רק): גשר בפריז, חלקי אגם בצפון איטליה, כמה איים לחופי מיאמי ורצועת חוף באוסטרליה. אתם ממש לא חייבים להתעמק מדי בחלק האמנותי, אבל אתם חייבים להודות שזה (לכל הפחות) מגניב. ומטורף.
קריסטו אמר לגבי האמנות שלו: ''כל הפרויקטים הם חסרי היגיון, חסרי חשיבות וחופשיים לחלוטין. איש לא יכול לקנות אותם, להיות הבעלים שלהם - אפילו לא אנחנו".
בליבי אני מרגישה שהוא דיבר על משהו אחר, אבל אולי אני טועה.
בתמונות: איים עטופים לחופי מיאמי הצמד 'קריסטו' הרייכסטאג בגרמניה (רויטרס) גשר פונט נף בפריז (AP) חוף עטוף באוסטרליה מזחים צפים באגם בצפון איטליה (רויטרס) קריסטו על אחד המזחים (AFP)
Comments