חתולים במחשופה של המונה ליזה
אשליות אופטיות ואפס חפירות. טוב, אולי רק קצת.
השבוע קיבל את הזכות המפוקפקת להופיע בפינתנו האמן אוקטביו אוקמפו, שחוץ מיד מדהימה וכישרון מבריק, ניחן בדבר הכי מוערך בעיניי - חוש הומור.
אוקמפו הוא צייר סוריאליסטי שמגיע ממקסיקו וניתן לתאר אותו כ"אמן אשליות". פחות אורי גלר וכיפוף כפיות, יותר כמו "היי, מאיפה הגיע המקסיקני עם הגיטרה?"
במבט ראשון נדמה לנו שאנחנו לגמרי מבינים מה קורה שם. דיוקן, או גולגולת, או המונה ליזה שראינו כבר מיליון פעם. אבל אם ניתן גם מבט שני, נגלה שכל הציורים שלו בנויים מעצמים נסתרים שמרכיבים את התמונה השלמה. סך החלקים גדול מהשלם.
הוא קורא לסגנון שלו "ציור מותמר", מטאמורפי, וחדוות הגילוי היא שהופכת את האמנות שלו למרתקת ופופולארית. ברגישות ובחוכמה הוא שוזר פנימה דימויים שמרימים לנושא והם חלק בלתי נפרד מהמסר.
האם כולנו חלק מיצירה גדולה יותר? האם כולנו מורכבים פיסות-פיסות שהופכות אותנו למי שאנחנו? והאם אי פעם אצליח לסיים פוסט בלי תהייה הרת גורל?
אולי.
Comments