טעויות משמחות
אמנות, כך על פי ויקיפדיה, היא "יצירה אסתטית, ושם כולל לפעילויות אנושיות שאינן נעשות על פי תבנית פעולה קבועה אלא נתונה לשיקול דעתו, פרשנותו ויצירתיותו של האמן ומתבססת על כשרונו המיוחד".
מכאן נובע שהיא תמיד צריכה להיעשות עם כוונה עמוקה, מלאת פאתוס, מלווה במבט נוגה אל האופק. אבל האם זה באמת נכון?
ג'ון דיואי הגדיר את האמנות ככוונה של האמן, עבור אפלטון האמנות היא חיקוי, אבל טולסטוי, שהיה בעצם נפש עדינה על אף מראהו המאיים, אמר משהו מעניין: שאמנות יכולה להיחשב כנמצאת בתגובה או ברגש של הצופה.
"על שום מה כל הפרולוג הזה?", אתם שואלים. או, טוב ששאלתם.
ממש כאן למטה תמצאו מגוון תמונות. אבסטרקט, אמנות רחוב, אמנות פלסטית. יצירות יפהפיות, חלקן, אעז ואומר, מרגשות. מה משותף להן? הן כולן נוצרו בטעות. כן, כן.
צבע שנשפך, שאריות שנותרו, צילומים שצולמו במקרה, ואפילו עובש. אפס כוונת אמן.
סקוט אדאמס, שכתב מספר ספרי סאטירה והוא גם היוצר של הקומיקס הגאוני 'דילברט', אמר "יצירתיות היא להרשות לעצמך לעשות טעויות. אמנות היא לדעת אילו מהן לשמור". לפחות חלק מהטעויות האלו הייתי תולה בסלון. מבטיחה שאגלה לכם מה יש בכל תמונה, אבל אני מפצירה בכם להתבונן בהן מבלי לדעת, לחקור מה מדבר אליכם, ולגלות איך (בנימה קצת פילוסופית) האמנות מתחוללת אצלכם בפנים, גם אם לא התכוונתם.
Comments