על טוסט ועל ריח אין מה להתווכח
"אף פעם אל תתחיל לעבוד לפני שאכלת ארוחת בוקר; אם אתה כן חייב לעבוד לפני ארוחת הבוקר, ודא שאתה אוכל קודם", אמר ג'וש בילינגס. ואם העבודה וארוחת הבוקר אחד הם?
כולנו יודעים שיפן היא מקום מוזר. תרבות יחידה במינה, דרך חיים ייחודית, השקפת עולם יוצאת דופן. לכן לא מפתיע שגם הרעיונות שלהם, בהיעדר מילה אחרת, משונים. ובתוספת של קצת יותר מדי זמן פנוי בבידוד, התוצאות הן מוזרות ונפלאות כאחד.
מנאמי ססאקי היא אמנית יפנית שעבדה מהבית בזמן הבידוד. היא גילתה שכשאין לה לאן למהר, מתפנה לה הרבה זמן בבקרים. "תישני עד מאוחר!" אתם מציעים לה בקנאה. לא ולא. זוהי לא הדרך היפנית.
ססאקי החליטה לנצל את הזמן הנוסף שלה, להשקיע בארוחת בוקר של אלופים ולהיות יצירתית. על הטוסטים שלה. בראיון איתה היא מספרת שזמן הכנת הטוסטים הוא הזמן שלה להירגע באמצע הטירוף הכולל. הסדרה, שנקראת "להישאר בבית", עשויה כולה מאוכל ומשתמשת באלמנטים מהמסורת היפנית כגון פריחת הדובדבן, גני זן ואנימה.
"אני שמה לב למרכיבים, לא משתמשת בצבעי מאכל, ומנצלת את הצורות והצבעים הטבעיים של החומרים. אני בוחרת בנושאים הקשורים לתרבות היפנית, לעיצוב ולאמנות."
כל יצירה לוקחת כ – 3 שעות. היא מתחילה את התכנון בערב לפני כדי שתוכל לקנות את המרכיבים בבוקר. לוקחת בחשבון את הזמן הפנוי שיהיה לה למחרת, וכמובן – מה בא לה לאכול.
כשנשאלה לגבי החלק האהוב עליה בתהליך, ענתה: "כשהלחם נאפה. הרגע בו היצירתיות שלי מתערבבת עם האוכל שלי". היא קמה בבוקר, יוצרת, מצלמת ואז מתפנה לחלק החשוב – ארוחת הבוקר. בכל זאת, לשם כך בעצם התכנסנו.
ואם אנחנו מה שאנחנו אוכלים, האישה הזו כולה יופי, השקעה ויצירתיות. מתי אכלתם טוסט יפה כל כך?
Comments